החלטה בתיק רת"ק 43790-11-12

1.         בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט לתביעות קטנות בראשון לציון (כב' הרשמת הבכירה ר. הירש) בת"ק 25458-06-12, שניתן ביום 06.11.12. בפסק הדין נדחתה תביעת המבקש כנגד המשיבה 2, והתקבלה באופן חלקי התביעה כנגד המשיבה 1, והיא חוייבה לשלם למבקש סך 150 ש"ח (עפ"י הודאתה).

2.         תמצית פסק הדין בבית משפט קמא-

כאמור בפסק הדין, התקשר המבקש עם המשיבות בהסכם לאספקת קו טלפון ותשתית אינטרנט תמורת סך 148 ש"ח לחודש.

המבקש טען בתביעתו כי עם תחילת ההסכם היו תקלות רבות מול שתי המשיבות ולפיכך הוא התריע בפניהן כי אם התקלות תמשכנה ינתק את ההתקשרות עמן, ואכן ביום 13.03.12 ביקש להתנתק. לטענתו, המשיבה 1 גבתה ממנו שלא כדין, באמצעות חשבון האשראי שלו סך 334.64 ש"ח. לפיכך, הגיש תביעה ע"ס 1,000 ש"ח כנגד המשיבה 1, וסך 500 ש"ח כנגד המשיבה 2.

לטענת המשיבה 1, לאחר ניתוק ההתקשרות היא נותרה חייבת למבקש סך 122.12 ש"ח, אך לא יכלה לשלם לו את הסך הנ"ל מאחר ולא מסר לה את פרטי חשבונו.

המשיבה 2 טענה כי המבקש לא שילם לה דבר בגין השירותים שסופקו לו, וכי הוראת הקבע שנתן חזרה עם הערה "התקבלה הוראת ביטול" המשיבה 2 מוסיפה וטוענת כי המבקש לא פנה אליה כלל בתלונה כלשהי וכי מצידה לא הופרה כל התחייבות. לטענתה, המבקש הוא שחייב לה סך 200.44 ש"ח בגין מנוי עבור שלושה חודשים.

נקבע, כי על המשיבה 1 להחזיר למבקש את הסכום שהיא מודה בו. יתר הטענות נדחו.

הטענה כי היו אין ספור תקלות- נדחתה, לאחר שמהמסמכים הוכח כי במשך 5 שבועות ביצע המבקש מעל 200 שיחות טלפון. נקבע כי אי העדת אשת המבקש לעדות מטעמו, פועלת לחובת המבקש.

התקבלה טענת המשיבה 1 כי בוצע חיוב בטעות, אך אין בכך כדי  לקבל את התביעה, ואין לקבל את הגישה לפיה כל תלונה תביא להגשת תביעה אזרחית.

באשר למשיבה 2 נקבע כי התביעה כנגדה לא הוכחה כלל, וע"כ נדחתה. הוער כי המבקש הוא זה שלא הסדיר את התשלום ע"י הוראת קבע.

4.         תמצית טענות המבקש-

המבקש חוזר על טענותיו כמפורט בכתב התביעה. לטענתו, לא התאפשר לו לטעון טענותיו בפני בימ"ש קמא.

אשר לטעויות המשיבה 1, טוען המבקש כי שגה בימ"ש קמא בקביעתו הסלחנית וכי מדובר ב"פעולה פלילית" של ממש (סע' 3 עמ' 2 לבקשה), ו"בתהליכי גבייה מיותרים ודורסניים מול צרכנים תמימים" (בהמשך עמ' 2).

5.         דין הבקשה להידחות.

כידוע, אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בפסקי הדין של בתי המשפט לתביעות קטנות, אלא במקרים חריגים, אשר העניין שבפני אינו נמנה עליהם.

מטרת הקמתו של בית משפט לתביעות קטנות הינה לאפשר דיון יעיל וקצר ופשוט בתביעות שעלותן הכספית נמוכה ותכלית זן מנחה גם את ערכאת הערעור בבואה לשקול מתן רשות ערעור על פסק דין (ר' רע"א 5711/08 פרטוק נ' סול תורג'מן בע"מ , מיום 17.03.09).

6.         מעיון בפרוטוקול הדיון בבית משפט קמא, לא מצאתי בסיס לטענה כי לא ניתנה למבקש  זכות הטיעון בבית משפט קמא.

7.         לגופו של עניין,  בית המשפט קמא קבע קביעות עובדתיות אשר ערכאת הערעור אינה מתערבת בהן. כך, נדחתה הטענה כי היו תקלות רבות ברשת הטלפונים ונקבע עובדתית כי בוצעו למעלה מ-200 שיחות טלפון בתקופה קצרה בת חמישה שבועות, כן נקבע כי גם אם היו ליקויים מסויימים, אין מדובר בליקויים החורגים מתחום הסביר, או כאלה המצדיקים התערבות בתי המשפט ( ע"א 2254/09 צ.נ בנייני איכות בנתניה בע"מ נ' גונן קסטנבאום (מיום 03.01.11).

8.         הדוגמא שהביא המבקש מתיק אחר, אינה דומה לעניינינו כלל וכלל.